בית הספר הראשון בשרון לרכיבה מקצועית
 

 


מה לעשות במקרה של קטסטרופה על המסלול:
 

 

הנה לפניכם פרק של הסדרה "הישרדות", לקוח מהחיים האמיתיים. העלילה מתרחשת כשאופני ההרים שלכם שובקים במרחק של קילומטרים מאדם היכול לסייע. אפילו האתגרים הכי מורכבים המבוצעים בסדרה בטלוויזיה בלבד, מחווירים בהשוואה למצב בו אתם תקועים, לגמרי לבד, בלב המדבר למשל או בלב יער אמיתי (במדינה אחרת, כמובן... לא ישראל), עם סיכוי קלוש ביותר להצליח לעלות ולרכוב שוב על האופניים. הכל סביב נעשה קר, חשוך, רטוב, והבדידות משתלטת במהירות כשאופני ההרים שלכם מפסיקים לדווש והשמש מתחילה לשקוע. 

 

פנצ'רים הם האויב מס' 1:

דאגו לשמור על הצמיגים מלאים אוויר עד הסוף, לכו על טיובלס (צמיגים ללא פנימית): שימוש ב-UST tubeless עם כמות מתאימה של חומר איטום (Stan's), מביא את הצמיגים למצב הכי עמיד. כשמשתמשים בלחץ אוויר של psi 20-30 המותאם לצמיגים ללא פנימית, מגלים שהצמיג עמיד יותר לפנצ'רים ולשחיקה. לעולם אל תוציאו קוץ שתקוע בצמיג. אם קוץ ניקב את הצמיג לכל רוחבו, קל לחומר האיטום לעצור את בריחת האוויר. אם אתם מוציאים את הקוץ זה עשוי לפתוח חור גדול יותר, שאותו חומר האיטום לא יצליח לסתום.

כשהחור מסרב להיאטם: הפסיקו אם הפנצ'ר לא נאטם מיד. אתרו את החור וסובבו אותו לתחתית הגלגל. הניעו את הגלגל קדימה ואחורה ותנו לחומר האיטום לעשות את שלו. במקרים בהם הפנצ'ר גדול מדי מכדי להישאר אטום, הצלחנו לסתום חור בצמיג בעזרת קצה מקוצר של קיסם אוזניים, ריבוע מגבת בגודל של 2.5 ס"מ, מגולגל היטב, או חתיכה מענף קטן. השתמשו בקצה קיסם האוזניים רק אם קוטר החור בגודל של כחצי ס"מ.

החדירו את הקצה עם הכותנה עד הסוף דרך הצמיג, כך שהוא יכול להתרחב מחדש ולסתום את החור. השתמשו בריבוע מגבת מגולגל במקרה של חורים בגודל לא רגיל. כדי להימנע מהגדלת החור, אל תשתמשו בענף קטן שעבה בהרבה מהחור. דאגו שאורך הענף, קיסם האוזניים או המגבת יהיה קצר ככל שניתן (1.25 ס"מ): מספיק בדיוק כדי להישאר נעוץ בצמיג; אתם הרי לא רוצים שיותר מדי מהמקל או מהטלאי שלכם יישארו תלויים מחוץ לצמיג, כי אז הם ימשיכו להרחיב את החור בזמן שהצמיג מסתובב לו.

ברגע שהפנצ'ר אטום, נפחו את הצמיג ל-25 psi. זהו לחץ מספיק כדי להחזיק את פרופיל הצמיג אבל לא מספיק כדי להעיף החוצה את האיטום שלכם.
חתכים בצידי הצמיג: חור בדופן של צמיג ללא פנימית הוא החור הכי מאתגר לאיטום. זו הסיבה שצמיגי UST עם אישור Mavic הם אלה המומלצים באמת לרכיבות יום ממושכות לעומק השטח. הציפוי הפנימי ההדוק בתוך הצמיג מספק חומר נוסף שחומר האיטום יכול להיתפס בו כשסותמים את החור.
כאשר יש פנצ'ר בדופן הצמיג, כמעט תמיד חייבים להפסיק לרכוב. החזיקו את האופניים מעלה כדי להטות את הגלגל לצדדים כשהפנצ'ר בתחתית. נדנדו את הגלגל בעוד חומר האיטום נאסף וסותם את החור.
הדפנות של הצמיג הרבה יותר גמישות מאזור חישוק הצמיג. אם תנפחו אותו ביותר מדי אוויר, האיטום יעוף החוצה ממקומו. אבל אם תרכבו בלי מספיק אוויר בצמיג, הדפנות יתקפלו יותר מדי וכך ישחררו את חומר האיטום של החור.
ברכיבות ארוכות, אנו מציידים את צמיגי הטיובלס שלנו בוונטיל פרסטה בעלי שני חלקים של Stan, הנמצאים על סרטי החישוק המשמשים לאיטום. בנוסף, דאגו להביא איתכם בקבוק חומר איטום בנפח של 60 סמ"ק. במקרה שתשתמשו ברוב חומר האיטום כדי לסתום פנצ'ר עקשן, תוכלו בקלות להחדיר עוד דרך הוונטיל.
פנימיות להצלה: אם מיציתם את כל האפשרויות הקיימות לאטימת פנצ'ר בצמיג ללא פנימית, או אם אתם רוכבים עם פנימיות -  הקטע הזה מיועד לכם. לפני שאתם מכניסים פנימית לצמיג UST, או מחליפים פנימית, ודאו שבדקתם את מעטפת הצמיג מבפנים בחיפוש אחר קוצים חדים שיש להרחיקם. רוכבים עם פנימית צריכים תמיד לבדוק את רצועת החישוק, כדי לוודא שהיא מגינה בבטחה על הפנימית מפני החורים החדים של החודים.

אם אנחנו מתחילים רכיבה של יום מלא עם צמיגי טיובלס, אנחנו לוקחים איתנו שתי פנימיות רזרביות. רוכבים עם פנימית צריכים להוסיף לציוד ערכת תיקונים ומדבקות. השתמשו בפנימיות סופר-דקות. הן תופסות הרבה פחות מקום בתיק המים שלכם. תמיד דאגו לקחת אתכם ערכת תיקונים. אם אתם משתמשים במילוי אוויר מהיר (בלוני גז), דאגו להביא איתכם גם משאבת מיני לגיבוי (או שילוב של משאבת מיני/מילוי מהיר).

תיקון קרעים בצמיג: אם בצמיג יש חתך בגודל של 0.65 ס"מ או יותר, הפנימית החדשה תידחף החוצה דרך החתך ומיד תתפנצ'ר בעצמה. במקרה כזה אתם צריכים להחדיר שכבת הגנה בין המעטפת והפנימית כשאתם מתקנים את הפנצ'ר. אתם יכולים ליצור שכבת הגנה כזאת על-ידי גזירת מעגלים בקוטר של כ-4 ס"מ מדפנות בקבוק משקה מפלסטיק, רצוי כזה שעשוי מפלסטיק דק ביותר וקל מאוד. כדאי להצטייד מראש ולהכניס שניים לתיק הגב שלכם. אופציות אחרות: עטיפה של חטיף אנרגיה, שטר כסף או הכנה מראש של טלאים משאריות האריזה הפלסטית של משחת שיניים.

הפנצ'ר הכי נורא שיש: מתישהו יגיע הרגע בו ייגמרו לכם חומר האיטום, הפנימיות והטלאים. תוכלו להפיח עוד קצת חיים בפנימית על-ידי בידוד הנקודה הבעייתית באמצעות קשר. אם זה מקל על התהליך, חתכו את הפנימית לשניים באזור הפנצ'ר או הקרע. אחר-כך קשרו וסגרו כל צד פתוח של הפנימית. קשר פשוט יהיה מספיק כל עוד הוא הדוק. כאשר מנפחים מחדש את הפנימית, השתמשו במספיק אוויר כדי שתוכלו לחזור לרכוב בשביל בלי לסבול מפנצ'ר בו הפנימית נצבטת על החישוק (סנייק בייט), אבל גם לא יותר מדי (לפחות 20psi  ולא יותר מ-30).

צעדים קיצוניים: דאגו לסחוב איתכם סליל שלם של איזולירבנד בתיק הגב שלכם. אפשר להשתמש בו כדי לתקן ולאבטח כמעט כל חלק באופניים וכדי להצמיד גלגל עם פנצ'ר לחישוק. גם אחרי שנגמרות לכם כל הפנימיות, עדיין עומדות בפניכם כמה אפשרויות. כשצד אחד של הצמיג במקום, התחילו למלא את הצמיג בעשב, כמה שתצליחו לדחוס פנימה. העלו את הצמיג במלואו על החישוק. עכשיו הדביקו את הסרט הדביק סביב הצמיג והחישוק כמה פעמים בשמונה נקודות שונות, מפוזרות באופן שווה בהיקף הצמיג.

ניתן להשתמש גם באזיקונים, אבל קשה יותר לעבוד איתם (לחתוך את הקצה העודף). בכל מקרה, תדדו הביתה על הצמיג המפונצ'ר אבל הסרט הדביק או האזיקונים יחזיקו את הצמיג על החישוק והעשב ישמור שאבנים לא יכו בחישוק, דרך הצמיג, ויפגעו בו. כשרוכבים עם צמיג במצב כזה, הנזק שעלול להיגרם לדפנות הצמיג הוא בלתי הפיך, אבל אין ספק שזה עדיף על הליכה.

מספר 2 - שרשראות:

איך לשמור על האופניים במצב פידול

הדרך המהירה והקלה ביותר לתקן שרשרת שנדפקה היא חיבור מהיר של שני חלקים, כמו זה שבו משתמשים SRAM. אפילו עם החיבור המהיר, עדיין תצטרכו כלי עבודה לפירוק שרשרת. דחפו את הפינים שמחזיקים את החוליה החיצונית הדפוקה, עד שהם יוצאים החוצה. החליפו אותה בחוליית החיבור המהיר ואתם מוכנים לדרך. אם אתם נוטים לקרוע שרשראות, קחו איתכם שני חיבורים מהירים וארבע חוליות שרשרת רזרביות.

 

בעיה מספר 3 - מוט כיסא מחליק:

שמירה על גובה קבוע

באופניים חדשים, אנחנו תמיד מסמנים בנקודה לבנה את המקום בו מוט הכיסא יוצא מצינור הכיסא. בצורה זו תמיד אפשר לדעת אם מוט הכיסא מחליק מטה. אם הוא אכן מחליק, ואחרי שמיציתם את כל הניסיונות להדק את תפס הכיסא, ללא הצלחה -  הסירו את מוט הכיסא לגמרי. צפו את החלק של מוט הכיסא, אותו מחדירים לצינור הכיסא, בשכבה דקה של אדמה/בוץ. הכניסו מחדש את המוט והוא יישאר במקום לתמיד.

 

 

אסון המסלול הרביעי בחומרתו:

רוטורים עקומים ומשפשפים

מעולם לא עיקמנו דיסק כתוצאה מחבטה חזקה.
זה לא אומר שזה לא יכול לקרות, או שלא קרה מעולם שרוטור החל לשפשף, באופן מסתורי, באמצע הרכיבה. 
אם אתם פשוט לא יכולים לסבול את השפשוף יותר, עצרו והפכו את האופניים, עם הכיסא כלפי מטה. 
הביטו מטה לקליפר וסובבו את הגלגל עד שאתם מאתרים את הנקודה בה הדיסק משפשף את הרפידה. 
כמעט תמיד ניתן ליישר את הרוטור בידיים.

 

 
חמישי:  
גלגל שהתעקם
עכשיו, כשרוב האופניים משתמשים בדיסקים, גלגל שמתעקם לא יוצר בעיית מירווח לרפידת המעצור, כמו שהיה פעם. אם קורה שגלגל מתעקם ממש, ברמה שאפשר להרגיש תנודות בזמן הרכיבה, סימן שצריך לסדר אותו. קודם כל נסו ליישר את הגלגל תוך שימוש במתיחת השפיץ. אם זה לא פועל, מרכזו את אזור החישוק שמכופף כלפי חוץ, כשהוא שעון כנגד גזע עץ. דחפו פנימה, לתוך הגלגל, כנגד העץ, משני צידי הקטע המעוקם. קחו את הזמן, ובמקביל, דאגו לבדוק כל הזמן את מידת ההתקדמות שלכם. ברגע שהחישוק מסתובב רוב הזמן בצורה ישרה, ניתן לעשות את היישור הסופי בעזרת מתיחת ושחרור השפיצים.
אם חישוק התעקם בצורה חמורה עד שהוא נשבר/מתפצל בחיבור או שאחד השפיצים ברח החוצה, אזנו זאת בעזרת שחרור של השפיצים הנגדיים. החישוק יגדל גיבנת במקום בו השפיצים משוחררים, אבל בכל זאת תוכלו לרכוב עליו הביתה.
 

שיניים עקומות במקום השישי:

גלגלי שיניים עקומים/מכופפים

אם אתם דופקים את הפלטה שלכם באופן קבוע, קחו איתכם לדרך שפיץ-פלאייר. כלי זה יכול למלא מגוון תפקידים בשעת חירום, כמו סיבוב פטמות שפיץ מעוגלות וכיפוף פלטות שהתעקמו. הקצה הדק במיוחד של הפלאייר מאפשר להיכנס לאזורים צפופים יותר לשם עבודות תיקון. כדי לתקן פלטות מכופפות, הפכו את האופניים שלכם כך שהכיסא מופנה מטה והפילו את השרשרת על הציר המרכזי. סובבו את הקרנק כדי לראות איפה הפלטה עקומה. ישרו אותה בעזרת הכלי. גם אבן חלקה, בגודל אגרוף, יכולה לשמש כדי להכות בפלטה וליישר אותה.

 

ביש מזל מספר 7

אוזן דפוקה
כשאוזן של מעביר נשברת, תחשבו על המזל הטוב שלכם אם המעביר לא נדחף לתוך הגלגל, מצב שהיה דורש גם תיקון של הגלגל. שחררו את כבל המעביר ואבטחו את הקצה המשוחרר שלו לשלדה עם איזולירבנד. קצרו את השרשרת והסירו את המעביר. מקמו את השרשרת על הפלטה המרכזית ובמרכז הקסטה. מיתחו את השרשרת וקצרו אותה בזוג הפינים הפנימיים של החיבור הכי קרובים. חברו את השרשרת תוך שימוש בחיבור מהיר,  והעבירו באופן ידני לקסטה הגדולה יותר כדי להדק את השרשרת.
בלי העברה – מקום שמיני:
כשהכבלים נקרעים
בציוד של ימינו עוד לא קרה שסבלנו קרע בכבל של מעצור מכני. אבל כבר קרה לנו שדפקנו את הכבלים של המעביר במהלך רכיבה. בדרך-כלל זה קורה באופני שיכוך מלא במקום שהכבלים נכנסים לחוגת הכוונון העדין של המעביר האחורי. תיקון כבל הילוכים קדמי או אחורי, שנדפק, זה סיפור פשוט למדי. הוציאו את הכבל וקצרו את הלולאה הקדמית של בית הכבל שהולכת למעביר. הרכיבו מחדש.
לרוע המזל, רק רוכבים מעטים סוחבים איתם כלי מתאים לחיתוך הכבל, שדרוש למשימה זו (תקלה בכבלים של ההילוכים נדירה ביותר). אבל, אם אתם כן סובלים מתקלה כזו, השתמשו במגבילים של המעביר (high ו-low) הניתנים להתאמה, כדי לשמור על השרשרת בשילוב גלגלי שיניים השימושי ביותר לרכיבה.

מספר 9: לסגור מהלך:
מעט מדי אוויר בקפיץ
מעטים מאוד הם הדברים שגרועים יותר מבילוי יום שלם עם מתלה רך מדי או נוקשה מדי. ברגע שהמחשבה הזו חודרת לראש, אי אפשר להשתחרר ממנה, והרכיבה נדפקת. אם אתם לא סוחבים איתכם משאבה לבולם, קל לשחרר את לחץ קפיץ האוויר. עשו זאת בעזרת לחיצה קלה על הפין המרכזי של ונטיל השרדר. צפו לשחרר בערך 10 psi של לחץ אוויר בכל לחיצה כזאת.

אם אתם מוציאים יותר מדי אוויר, או אם המתלה רך מדי וזה בלתי נסבל מבחינתכם, ודאו שמיכל המילוי המהיר שאתם סוחבים איתכם בתיק המים מתאים גם לשסתומי שרדר. חברו אותו למזלג או לבולם, ואחר לחצו רגעית על שסתום שחרור האוויר.

לחיצה אחת/שחרור אחד של אוויר מספיק למילוי הקפיץ. צפו שהדבר יוסיף עד 40 psi לקפיץ הבולם ו-20 psi לקפיץ האוויר של המזלג. זה לא מדעי, אבל זה יכול להציל לכם את היום.


קרדיט: מאת מערכת MBA, קליפורניה
 
 


 

לייבסיטי - בניית אתרים